הפרקליטות מבקשת להגיש כתב אישום אחד נגד יובל, בן 16, ונגד דודו בן ה-30, בגין שוד שביצעו יחד. כתב האישום המשותף הוגש, והתיק נקבע לדיון לפני מותב של בית משפט שלום שאינו בית משפט לנוער. איזה היגד משקף נכונה את הדין החל?
הצגת התשובה וההסבר בלי לענות
התשובה הנכונה: א. הגשת כתב אישום משותף טעונה את הסכמת היועץ המשפטי לממשלה, ובית המשפט שאינו לנוער רשאי לדון בעניין לאחר שמיעת בעלי הדין.
סעיף 4 לחוק הנוער בנוי משני צירים נפרדים. הציר הראשון, סעיף 4(א), הוא תנאי סף להעמדה לדין: אין להעמיד לדין קטין יחד עם אדם שאינו קטין אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה. הציר השני, סעיף 4(ב), מסדיר את מה שקורה לאחר שהוגש כתב אישום משותף: בית משפט שאינו לנוער רשאי, לאחר שמיעת בעלי הדין, לדון בעניין, ואם החליט לדון בו ינהג כלפי הקטין כאילו היה בית משפט לנוער ויהיו לו הסמכויות של בית משפט לנוער לפי החוק. ההפרדה וההעברה לבית משפט לנוער אינן חובה אלא התוצאה של החלטה שלא לדון בעניין. | שתי ההכרעות נדרשות במצטבר: מיהו בעל הסמכות להסכים, ומהי ברירת המחדל הדיונית לאחר מכן.
המקור: סעיף 4(א)-(ב) לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971
מזהה במאגר האפליקציה: CRP-096סוגיה: קטינים בהליך הפלילי ובחקירהמלכודת: זהות הצד