פסק דין כספי ניתן על ידי בית משפט במדינה זרה לפני שש שנים. הפסק אינו ניתן עוד לערעור והוא בר-ביצוע שם. לפני שלוש שנים העביר החייב את נכסיו לישראל. הזוכה הגיש עתה בקשה להכריז על הפסק בישראל כאכיף. אין בין ישראל לבין אותה מדינה הסכם בעניין אכיפת פסקים, והוכח שלפי דיני אותה מדינה אין אוכפים פסקים של בתי המשפט בישראל. שאר תנאי האכיפה מתקיימים. מה הדין?
הצגת התשובה וההסבר בלי לענות
התשובה הנכונה: א. בית המשפט לא ייזקק לבקשה, אלא אם מצא סיבות מיוחדות המצדיקות את האיחור; הפסק לא יוכרז אכיף בהיעדר הדדיות, אלא על פי בקשת היועץ המשפטי לממשלה.
שתי הכרעות נדרשות. מועד: לפי ס׳ 5 בית המשפט לא ייזקק לבקשת אכיפה שהוגשה כעבור יותר מחמש שנים מיום מתן הפסק, ולא מיום אירוע מאוחר כגון העברת נכסי החייב לישראל, אלא אם הוסכם בין ישראל לבין המדינה הזרה על תקופה אחרת, או אם מצא סיבות מיוחדות המצדיקות את האיחור. אין כאן הסכם, ולכן נותרה רק דרך הסיבות המיוחדות. הדדיות: לפי ס׳ 4(א) פסק שניתן במדינה שאינה אוכפת פסקים ישראליים לא יוכרז אכיף, ולפי ס׳ 4(ב) בית המשפט רשאי לאכוף אותו בכל זאת רק על פי בקשת היועץ המשפטי לממשלה.
המקור: חוק אכיפת פסקי חוץ, התשי״ח-1958, ס׳ 4, 5; ס׳ 11(ב) (מסיח)
מזהה במאגר האפליקציה: FOR-002סוגיה: מועד הגשת בקשת אכיפה ודרישת ההדדיותמלכודת: בלבול מועדים